סרי לנקה, אוקטובר 2003: מפלי הונס
אחרי מקדש המערה בדאמבולה אנחנו מתחילים את הנסיעה לכיוון
מפלי הונס [Hunas falls]. בדרך עוברים דרך אחת מעשרות חוות התבלינים. בחוות אלו מגדלים כמעט כל תבלין שאפשר לחשוב עליו, החל
מפלפל דרך וניל ועד הל. האמת שביקור בחוות תבלינים הוא לא כל כך מענין כמו שזה
נשמע, לפחות לא בחוות שבאופן מוחצן מיועדות לתיירים. חוק מרפי הוא, שבכל מקרה,
בסוף הביקור תעברו בחנות החווה ותקנו מרקחות ותבלינים שחלק מהם אתם לא צריכים ובחלק אחר אתם לא משתמשים. ככה זה עובד כנראה. נחמד אך לא חובה.
בנסיעה לכיוון מפלי הונס הנוף מתחיל להשתנות: מאיזור
מישורי אנחנו מתחילים לעלות לכיוון ההרים. עדיין לא ההרים הגבוהים של סרי לנקה,
אבל גם בגובה נמוך מזג האויר מתחיל להשתנות: יותר מעונן ויותר קר. דרך הררית ומפותלת
שעוברת ליד שדות תה, נוף מרהיב. |
האגם הקטן בהונס
| המלון
בהונס פולס מדהים אולי כי כל הסביבה, הטבע והנוף
מדהימים. אוירת הפסטורליה, ההרים הגבוהים שעננים לראשם, האגם,
המפלים. לצערי הרב לא נשארתי במקום זה מספיק זמן. באזור זה הייתי
נשאר למשך יומיים לפחות. אפשר לטייל באזורי המפלים וביערות שמסביב, אופני הרים,
דיג, גולף, בקיצור - כל מה שתרצו לעשות כשתהיו בפנסיה. על דבר אחד אין עוררין:
מסג' הגוף והראש שהמסג'יסט המקומי עושה במחיר מגוחך של 1000 רופי (45 ש"ח), הם השעה וחצי הכי נפלאות שהיו לי שם.. |
פרסומת למפעל התה בהונס. כמו בכל סרי לנקה, הפירסומות מצוירות ביד על בניניים במקום שימוש בשילטי חוצות
|
