קנדה, ספטמבר 2005: הרי הרוקי
| הרי הרוקי עבורי היו ה-פיספוס הגדול של הטיול. ממש חובה להגיע
לבאנף או לג'ספר לכמה ימים ומהערים האלו לצאת לטיולים יומיים בסביבה. אבל היו אילוצים.. את הנסיעה מערבה לכיוון הרי הרוקי בדרכנו לונקובר התחלנו בטיסה
מטורונטו לאדמונטון שבמחוז אלברטה. הגענו לאלברטה ביום חשוך וגשום כך שאפילו
לא היה לנו חשק לצאת להסתובב. את הלילה העברנו המלון Travellodge -מלון/מוטל פשוט ובסיסי שמשרת
בד"כ אנשי עסקים שמגיעים לאדמונטון במהלך ימי השבוע. בבוקר הגענו לתחנת הרכבת של VIA (חברת רכבת) ונסיעה ארוכה של 24
שעות מצפה לנו מאדמונטון דרך ג'ספר, קמלופס עד ונקובר. לצערנו היה יום מעונן וקצת גשום, מה שהקשה לנצל את שעות הנסיעה |
הרי הרוקי, רק מעבר
הנוף של הרי הרוקי מרשים מאד וצפיה בו דרך חלונות הרכבת עושה לו
עוול, מה גם שהמקומות היפים בהרי הרוקי מצריכים נסיעה מאחת הערים בהרי הרוקי
ולא מעבר ברכבת. עד מהרה, כעבור מספר שעות התחיל להחשיך והנוף נעלם. המשך הנסיעה היה מתיש (בכל זאת- 24 שעות). בסביבות 2 בלילה או יותר מאוחר, עצירה נוספת בקמלופס (עוד הפסקת
סיגריה) והמשך של עוד כמה שעות עד הזריחה בפאתי ונקובר. היתרון היחידי בנסיעה הזו היה המחיר שלה שיצא לנו זול כי פנסיונר
נוסע במחיר נמוך והמלווה של הפנסיונר נוסע בחינם. באופן כללי הנסיעה ברכבת היתה נוחה גם במחלקת התיירים. ישנה גישה גם לקרון פנורמי שבו היינו רוב הזמן מה שנותן אפשרות
טובה לראות את הנוף היפה. ברכת היו עוד אנשים שעשו את המסלול הארוך של הרכבת-מסע של שלושה ימים שלמים מטורונטו שבמזרח עד ונקובר במערב. האמת שזו נסיעה לא כל כך קלה, לפחות לי הם היו נראים סחוטים לגמרי.
הבא: ונקובר
 למעלה |
|
