הפיליפינים, אפריל 2009: התחלת הטיול
7.4.2009
שוב אני בשדה התעופה, שוב הכיוון מזרח ושוב חופשת צלילה. זה בהחלט לא דבר מובן מאליו. עם המיתון במשק זה לעיתים נראה כמו התאבדות כלכלית, אבל כנראה שאני חייב את זה. בשנה האחרונה קרו כל כך הרבה דברים (חלקם טובים וחלקם פחות) כך שבאופן אישי הטיול הזה מסמן עבורי סוף של תקופה והתחלה של אחת חדשה שאני מקווה שתהא יותר טובה. אנחנו טסים דרך הונג קונג (11 שעות טיסה, המתנה של 3 שעות ועוד שעתיים טיסה למנילה) וכבר בטיסה פתיחה צולעת לטיול: אני לא יודע למה זה קרה, אולי בעיית דיחוס במטוס, אבל אני מרגיש שאני הולך לאבד את ההכרה, מאבד את הראייה והשמיעה (אני לדיילת: "אני חושב שאני הולך להתעלף") ומיד חוברתי למיכל חמצן נקי. גם זו דרך כנראה להתחיל חופשת צלילה. לאחר כשעה וחצי של נשימת חמצן הרגשתי שאני יוצא מזה. מיכל לשמחתי לקחה את זה בפרופורציות, מבינה שאני עדיין חי ויאללה - רק אנרגיות טובות.
8.4.2009
בסביבות שבע וחצי בערב אנחנו נוחתים במנילה לחום וללחות שכל כך ידענו שאנחנו הולכים לפגוש. אחרי 18 שעות מאז שעזבנו את תל-אביב אנחנו מגיעים למלון בשדה התעופה למזגן ולמקלחת המיוחלת, מתרעננים ויוצאים החוצה. באזור המלון אנחנו רואים מסעדה של KFC וכמה מסעדות של מקומיים. כמובן שאוכל מקומי עושה לנו את זה. התפריט לא מובן לנו אפילו שוהא כתוב באנגלית. בני-זוג מבוגרים ממוצא פיליפיני שהגיעו מארה"ב עוזרים לנו להבין את התפריט ואף נותנים לנו לטעום מהמנות שלהם. מתפתחת שיחה נחמדה על אוכל פיליפיני, מקומות בפיליפינים, טיול של עולי רגל בארץ הקודש ומעל הכל - הרגשת החופש והניתוק של לפגוש אנשים זרים ולפתוח עימם בשיחה. האוכל זול יחסית, ארוחה של 6 מנות ב-670 פזוס (קצת פחות מ-60 ש"ח).
9.4.2009
התעוררתי מוקדם מדי, בערך בשעה 4 וחצי. השעון הביולוגי שלי עוד לא כל כך הסתדר. בעקבותיי גם מיכל התעוררה. הבוקר הראשון בפיליפינים. |
ארוחת בוקר בריאותית: קפה זול וסיגריות
כבר בשעה 6 בבוקר מרגישים את החום והלחות. כשעדיין לא מוכנים לקראת זה, זה תמיד מעיק ומפתיע מחדש בעיקר כשנסחבים עם הרבה ציוד. לקחנו הסעה קצרה מהמלון לטרמינל 3 (טרמינל טיסות הפנים). בניגוד לטרמינל הבינלאומי, זה הפנימי מרווח ונוח ומטבע הדברים עמוס באנשים.
|
ברוכים הבאים לפוארטו פרינססה
בזמן הצ'ק-אין לטיסה לפוארטו פרינססה הבנו שהתחתנו עם התשלום על המשקל העודף לכל אורך הטיול. המשקל העודף שלנו עלה 2500 פזוס והבנו שזה המצב מעכשיו והלאה. לפחות התחלתי ללמוד ממיכל את סודות האריזה הקלה. כמה שהיא צדקה בענין הזה... הטיסה לפוארטו פרינססה נמשכת כשעה וחצי ומהאויר אנחנו יכולים לראות את האי בוסואנגה (קורון), הנקודה הבאה שלנו בטיול לאחר הספארי.
אנחנו נוחתים בפוארטו פרינססה, בשדה קטן ומוזנח (שלשמחת המטיילים העתידיים נמצא בשיפוצים), פוגשים את הנציגים של המלון שלוקחים אותנו למלון בנסיעה קצרצרה. המלון נמצא כמה מטרים ממסלול השדה. זה לא ממש מלון, אלא מוטל די צנוע ובסיסי. העיקר שיש מזגן, מקלחת וגם בריכה קטנה להורדת טמפרטורת הגוף. היום הזה מוקדש למנוחה ולסידור השעון הביולוגי דבר אשר מומלץ לפני כל ספארי אחרי טיסה ארוכה. בעל המלון הוא בחור איטלקי חביב בשם פאולו שכנראה הזדמן לו בעבר להוציא כמה ספינות ספארי לטובטהא ויש לו גם חנות צלילה בצמוד למלון. מיכל ופאולו מוצאים נושא שיחה משותף על מפעילי ספינות בכל מיני מקומות בעולם ואני תוך לגימת תה קר (המשקה הכמעט רישמי שלנו בטיול) שומע על היסטורית הצלילה הארוכה של מיכל. מפה לשם אני ומיכל כבר מדברים על יעד הצלילה הבא: Truk Lagoon שבמיקרונזיה. יש עוד זמן עד אז.
|
Moana Hotel
10.4.2009
סוף סוף לילה אחד עם שינה טובה של 10 שעות. אחרי 2 לילות שבהם לא ישנתי והייתי גמור, שינה טובה היתה דבר מצויין. היום הזה עבר בעצלתיים. פינינו את החדר בשעה 12 ובערך עד 4 אחה"צ התיבשנו בחום ובלחות עד שמישהו מהספינה נזכר שצריך לאסוף אותנו. על הספינה אי אפשר היה לשכור מיכלי 15 ליטר לכן שכרתי אצל פאולו מיכל 15 ליטר אלומיניום במחיר של 1200 פזוס לכל הספארי (+דמי פיקדון של 200$). מכיוון שלא הכרתי את האתרים ואת הזרמים והעובדה שכבר הרבה זמן לא צללתי - זה היה הדבר הנכון לעשות. אם אתם מאלו שחייבים מיכל 15 ליטר בספארי - יש לכם כתובת.
הבא: ספארי צלילה בטובטהא (Tubbataha)
 למעלה |
|
|
