ראשיאודותצלילה וטיוליםשונותגלריהספר מבקריםמפת האתרenglish
צלילה וטיולים > הונג קונג 2009

הונג קונג, אפריל 2009

טסנו לפיליפינים דרך הונג קונג כי זו היתה הדרך היותר זולה וקצרה שמצאנו, ומכיוון שכך החלטנו לשמור קצת זמן לטיול קצר אך לא ממצה בהונג קונג. למרות שהונג קונג חזרה להיות מחוז ששיך לסין ב-1997 (או בתיאור הרישמי: "אזור מנהלי מיוחד"), היא לא ממש סין אבל לי זו היתה פגישה ראשונה עם התרבות הסינית. מיכל היא בהחלט "ותיקת סין" אך גם לה הביקור בהונג קונג היה חוויה מצוינת, אם אוכל לכתוב בשמה. בנטו היו לנו יומיים וחצי לביקור בהונג קונג שבהם התרוצצנו והלכנו קילומטרים רבים ברגל ויותר מכך ברכבת התחתית. זוג מהונג קונג שפגשנו בספארי בטובטהא הנעים לנו את זמננו, עזר, כיוון, המליץ ועשה לנו את הביקור שם להרבה יותר מוצלח ומהנה.

אבסטרקט של שכונת מגורים בפרברי הונג קונג
אבסטרקט של שכונת מגורים בפרברי הונג קונג

נחתנו בהונג קונג והתחלנו לעשות את דרכנו משדה התעופה לכיוון העיר. הדבר הראשון ששמים אליו לב כשמגיעים להונג קונג זה הניקיון. אף פעם לא ראיתי כרך כל כך גדול וכל כך נקי. זה בולט לעין באופן מיידי כשם שזה בולט באופן מיידי הלכלוך בארץ, פסולת הבנין בצידי הכבישים וחוסר הניקיון הכללי גם בערים וגם מחוצה להם. בכל מה שקשור לסדר וניקיון ודאגה לסביבה, הונג קונג מעוררת (באופן מחריד קצת) סימפטיה לדיקטטורה נאורה, מקום שבו שומרי חוק הם לא פראיירים, מקום בו שטח ציבורי נשמר ע"י כלל הציבור. כנראה שככה זה כשהתרבות, החינוך, הענישה, החוק ואולי הפחד חוברים יחדיו כדי ליצור סביבה נעימה לחיות בה. השילוב של הכבישים הנקיים עם ההרים הירוקים שמסביב, הבנינים המרשימים לצד הגינות והשטחים הירוקים פשוט מעוררים קנאה ותוגה. עד כדי כך שבקבוק פלסטיק אחד שהיה זרוק ליד הכביש באמצע העיר משך את תשומת ליבי.

הרכבת התחתית בהונג קונג: לשכוח מגרפיטי, השחתה, מסטיקים על הריצפה ולכלוך.
הרכבת התחתית בהונג קונג: לשכוח מגרפיטי, השחתה, מסטיקים על הריצפה ולכלוך.

הונג קונג ב-48 שעות
אז מה אפשר לראות בהונג קונג ביומיים? לא הרבה אך בהחלט גם לא מעט. אחרי שהתמקמנו במלון יצאנו להסתובב. המלון היה ממוקם בקוולון (Kowloon) כך שיחסית הכל היה קרוב. בלי קשר זוהי עיר שמאד קל וכיף להסתובב בה. אחרי 2 דקות כבר אפשר להתמצא בקלות במפה, להסתדר עוד יותר בקלות ברכבת התחתית ורק נשאר לשים לב לתנועה ההפוכה, כמו בלונדון. כל שילוט הכבישים, הרחובות והתחתית הוא באנגלית וסינית. לחלק מהרחובות שמות בריטיים ואחרים סיניים, שילוב מיוחד שכנראה יש רק בהונג קונג.
את היום הראשון התחלנו בסיור בשווקים בשוק הדגים. למעשה זה לא רק שוק דגים, אלא שוק להרבה דברים אחרים שקשורים באוכל. הרבה פיטרית מיובשות, דגים ופירות ים מיובשים וחיים, תבלינים ועוד הרבה דברים טובים שאפשר לקנות בזול.

הונג קונג: שוק הדגים
הונג קונג: שוק הדגים

היתה לנו מין קונספציה בראש שהרבה מהמקומיים דוברים גם אנגלית, דבר שהתברר כלא נכון, לפחות בחלק הזה של העיר. כיף להסתובב בשוק, הכל היה לי חדש ועוד יותר אקזוטי ממה שציפיתי. חלק מהכיף זה להסתובב וללכת לאיבוד, או לפחות כמה שניתן ללכת לאיבוד בעיר. על כל האוכלוסיה הגדולה שבה, העיר מאד לא מרתיעה וקלה לניווט. הרעב שלנו עשה את שלו והגיע הזמן לחפש אוכל מקומי, רצוי גם בחברה מקומית. רצינו לאכול מרק ואחרי כמה ניסיונות בכל מיני מקומות צדדיים בשוק הגענו למין מסעדת פועלים מקומית. ניסיונות לתקשר באנגלית עלו בתוהו עד שמיכל לקחה יוזמה, הביטה במנת מרק של סועד ואמרה באנגלית הכי פשוטה: "!I want this" וזה כמובן עבד.

מרק עוף בשוק הדגים בהונג קונג
מרק עוף בשוק הדגים בהונג קונג

כך ישבנו ביום לא שיגרתי מבחינת מזג האויר ואכלנו מרק טעים. היום הזה הפתיע אותנו בטמפרטורות הנמוכות שלו. מוזר היה להיות באזור טרופי וללבוש חולצה ארוכה. ישבנו, הבטנו בעוברים ושבים ופיטפטנו עם מקומיים שהצטרפו לשולחן שלנו.אח"כ המשכנו ל-Ladies Market. בהתחלה חשבתי לעצמי: נו, מה אני כבר יכול לראות בשוק הזה... אבל להסתובב במלא דוכנים של ביגוד, מזוודות ושאר פיצ'פקעס שהכל מזוייף לעילא ובמחירי מיקוח, בהחלט יכול להיות נחמד. אלמלא ה-over weight שלנו, אני בטוח שהיינו חוזרים עם הרבה דברים. לאחר מכן המשכנו להסתובב והגענו לחנות צלילה שסטיב המליץ לנו עליה. ההיכרות עם סטיב הורידה לנו 30% מהמחיר המוצהר, אבל אני מניח שאותה הנחה היתה ניתנת לכל מי שהיה מתעקש. יש משהו אחד שצריך להתרגל אליו בהונג קונג, גם אם זה לא מורגל אצלנו בד"כ: להתמקח על המחיר בכל דבר כמעט. זה לא "לא נימוסי" אלא ככה זה עובד שם. לגבי המחירים של ציוד הצלילה: זה לא "מציאה" כמו שהיינו רוצים, יחד עם זאת זה יותר זול מהארץ. יצאנו עם שקיות עמוסות בכל מיני גאדגטי צלילה. כתובת החנות למי שמתעתד להגיע: Pro Dive, 129-131 Lockhart Rd, Wanchai, קומה שניה בדיוק מול היציאה של תחנת התחתית Wanchai. בילוי נעים.
המשך הערב היה חגיגה קולינרית ביחד עם סטיב ואפי מהספארי בלווית חברים שלהם במסעדה סינית עלומה שהיא מועדון חברים ולא הרבה מגיעים אליה. הרבה אוכל סיני סצ'ואני, חברה טובה ואלכוהול ובעיקר תחרויות שתיית בירה עם בעלת המקום שגם שתייני בירה כבדים לא יכולים לה. בכל ערב כזה אני מניח שהיא שותה כמה ליטרים טובים של בירה כשהיא עוברת משולחן לשולחן ובוחרת קורבנות חדשים. לאחר מכן המשכנו לבלות עם כולם בבר קפוא בשתיית שוטים של וודקה (20- מעלות זה בהחלט קפוא) וסיימנו את הערב שוב בשתייה בבר לבנוני אגב עישון נרגילה. סיטואציה לא שיגרתית לשבת עם סינית בבר לבנוני ולעשן נרגילה כשנמצאים בלב הונג קונג..

מסביב לפסל הבודהא הגדול
מסביב לפסל הבודהא הגדול

ביום השני התפצלנו כל אחד לעניניו. נסעתי מחוץ לעיר כדי לבקר ב-"פסל הבודהא הגדול" ומשם תיכננתי להמשיך לכפר דייגים. היום הזה לא נוצל היטב. הביקור בפסל הבודהא הגדול היה מיותר. זה הפך לאטרקציה תיירותית מדי. למרגלות הפסל הוקם "כפר" שהוא בעצם חנויות מותגים. ההגעה לשם היא ברכבל ארוך שחלק מריצפות קרונותיו שקופים, על הנייר מרתק, במציאות פחות. עקב היום שהתחיל באיחור, לכפר הדייגים לא הגעתי ועשיתי את דרכי חזרה לעיר.

הרכבל בדרך לפסל הבודהא הגדול
הרכבל בדרך לפסל הבודהא הגדול

להסתובב בערב במרכז הונג קונג זה בדיוק כמו שזה נראה בסרטי ג'יימס בונד. אולי הדבר היחיד שחסר אלו הם מטוסי הסילון המנמיכי טוס בעוברם מעל העיר לנחיתה בשדה התעופה הישן שנסגר כבר לפני כמה שנים. הרחובות צפופים מהולכי רגל וברגע שמעריב הרחובות מוארים בשלטי ניאון בסינית, בדיוק האימאג' שיש לנו בראש על הונג קונג.

רחוב בהונג קונג בערב
רחוב בהונג קונג בערב

גם את הערב הזה סיימנו בחוויה קולינרית עם סטיב ואפי במסעדה סינית אחרת ובסיומה ישבנו במסעדת קינוחים מדהימה (Honeymoon Desserts) שבתפריט שלה קינוחים שאף פעם לא טעמתם שעשויים משילוב של פירות שונים מהמזרח, ירקות, טופו ואצות. קצת קשה לתאר את הציבעוניות והטעם של המנות, באמת משהו שלא טעמתי וראיתי באף מקום אחר. נפרדנו לשלום מסטיב ואפי וחזרנו ל-Kowloon במעבורת שם ראינו קצת את נוף גורדי השחקים המוארים בלילה.

הונג קונג בלילה: צילום גרוע ללא חצובה
הונג קונג בלילה: צילום גרוע ללא חצובה

ביום האחרון שלנו בהונג קונג יש לנו רק כמה שעות להספיק את מה שלא הספקנו עד עכשיו, כל אחד בסדר העדיפויות שלו. אני בחרתי לעלות בקרון המונורייל המפורסם לתצפית מעל העיר, למרות שהמצפה היה סגור בשעה שהגעתי לשם ולמרות שחוויה זו מומלצת יותר בערב. בכל ערב בשעה 20:00 ישנו מופע הלייזר המפורסם של גורדי השחקים של הונג קונג.

המונורייל של הונג קונג שעולה בזוית חדה ל-Victoria Peak
המונורייל של הונג קונג שעולה בזוית חדה ל-Victoria Peak

חלק מהנוף שבפיסגה
חלק מהנוף שבפיסגה


חזרה למלון, מקלחת ונוסעים לשדה התעופה. יומיים בהונג קונג, קילומטרים של הליכה, אוכל מעולה ועיר אחת מדהימה. אני בטוח שבטיול לניו זילנד אני אבחר שוב לעצור שם.


למעלה

כל הזכויות שמורות 2002-2013 © www.escapedia.com